איך השקיעה יכולה להיות כלי לוויסות עצמי?

הנה הסיפור הקצר על הקשר ביני לבין השקיעה:

אני אוהבת לצפות בה

היא מעוררת בתוכי אמון ובטחון

כי אפשר לסמוך עליה

היא תמיד מגיעה

מסמלת המשכיות

ומהווה לי עוגן

מזכירה לצאת לרגע מהיומיום, לעצור, ולנשום.

לקחת כמה צעדים אחורה, ולהתחבר לתמונה הגדולה.

להודות ולהעריך.

ואז אני צוללת פנימה, ומתחברת למה שחשוב לי בחיים,

וכמו השקיעה שממשיכה להתמיד במימוש ייעודה, לא משנה מה –

כך גם אני ממשיכה לצעוד בדרך שבה אני מאמינה. ולא מפסיקה לחלום.

לצד הכלים והתרגולים שהפכו לעוגן מייצב ומאזן בשגרת חיי, השקיעה הפכה לעוד תרגול יומי ספונטני, כל כך יקר, של כמה רגעים בודדים, פעם ביום, מכל מקום – וכל שצריך זה את תשומת הלב שלי.

הטבע נתן לי במתנה משהו שמטעין לי את הבטריה ומחזק לי את שרירי הלב.