אומנות ההקשבה לפעימות הלב

אמל"ק:

הלב תמיד נוכח איתנו. לנו יש את כוח הבחירה ללמוד איך להקשיב לו כך שיוכל לתמוך בנו. ככל שהוא מקבל יותר הקשבה, הוא נפתח יותר, ואז מאפשר לנו לחיות עם יותר אהבה  –

לעצמנו, לאחרים, לחיים, ולעולם.

עבורי המשפט הזה הוא תזכורת לעצור כל מה שאני עושה ולחזור לפרספקטיבה, ואני ממש סקרנית לשמוע מה הוא מעלה בכםן?

הסיפור המלא:

הכול התחיל לפני כמה שנים כשחברה אמרה לי שהוא ממש מתחבר לה איתי, ושזה כאילו שהספר הזה נכתב עליי או שאני כתבתי אותו…

היא לא ידעה עד כמה באותו הרגע היא שינתה לי את החיים!

מאז שם הספר "אומנות ההקשבה לפעימות הלב" המשיך ללוות אותי ולהדהד בתוכי.

יש בו משהו חזק בטירוף בעיני. משהו שנוגע לי עמוק בלב. קשה לי להצביע בדיוק מה, אבל אני רוצה לנסות לבטא את המשמעות שלו עבורי:

לכולנו יש לב. הוא המנוע שלנו. כוח החיים.

הוא תמיד שם. תמיד איתנו. תמיד פועם. נגיש.

תמיד בעדנו. רק רוצה לחיות.

רוצה לאהוב ולהרגיש אהוב.

ואולי הוא באמת היה שמח אם היינו מתייחסים להקשבה אליו כאומנות?

כמה פעמים יוצא לנו לומר ו/או לשמוע את המשפט "פשוט תקשיב/י ללב שלך!"

ואני תוהה – האם זה תמיד כ"כ פשוט לנו להקשיב ללב שלנו?

זוהי הרי אומנות, ולא מהסוג שלמדנו בשיעורים בבית הספר.

בזכות הביטוי הזה אי שם ב-2016 קלטתי את העוצמה של הלב שלנו!

הוא כלי מטורף!

והוא תמיד כאן איתנו, פועם בתוכנו, ולנו יש את הזכות (ובעיני גם את האחריות) לבחור ללמוד להקשיב לו.

אז כדי להתחבר בחזרה ללב שלי, בייחוד בזמנים קשים (אך לא רק),

סיגלתי לעצמי לאורך הזמן תרגול קטן:

לעצור לרגע.

להניח עליו את היד.

להרגיש אותו פועם בתוכי.

להעריך אותו. להעריך את עצמי. להעריך את החיים.

להיזכר שאני חיה ממש עכשיו. שהחיים קורים עכשיו.

להקשיב לאיכות פעימותיו כסימן שיכול לעזור לי להבין מה אני חווה כרגע?

להנות מאיכות הפעימות שלו, בהערכה שקטה, ללא מילים.

ואחרי כל עצירה כזו, לא משנה מה קרה לפניה, כל החוויה שלי משתנה! אני חוזרת למרכז שלי. אני נרגעת ומרגישה בטוחה יותר, ואולי אז אני חווה את מה שהרבה פעמים אנחנו קוראים לו "לב פתוח".

אז הקשבה ללב מאפשרת לנו לפתוח אותו. עבורי זה אומר שיש רגיעה או רווחה מסוימת בתוכנו, וזה מאפשר לנו להיות בנוכחות עם מה שקורה ברגע הנוכחי.

והלב, כסמל לאהבה, מביא איתו איכות אוהבת ומחבקת למה שזה לא יהיה שקורה כרגע.

זה לא אומר שאני חייבת להיות שמחה או לחייך גם כשקשה, אבל זה אומר שאני יכולה להחזיק גם בתוך קושי. בזכות החיבוק האוהב שהלב נותן לי, אני מרגישה, לפחות לרגע, פחות לבד – כי הוא פה איתי!

ואני תמיד יכולה לחזור אליו ולהקשיב לו.

משם אני יכולה להתחבר ללבבות שסביבי בפתיחות ובסקרנות.

וכך, התשוקה שלי (ואולי גם שלכםן?) להרגיש ביחד וקרובה לאחרים, מתממשת בצורה כל כך עוצמתית.

ולכן זו אומנות,

והיא זו שהביאה לי את ההשראה ליצור תכנים שיאפשרו לנו לחזק את הלב היקר שלנו